ג

סקירה היסטורית

רכיבה טיפולית - סקירה הסטורית
יפעת חי, מנהלת חוות "סוסים וחיוכים", M.A בחינוך מיוחד. מושב בית חנן
© כל הזכויות שמורות


הקשר ההיסטורי בין האדם לסוס:רכיבה - סקירה הסטורית

הקשר בין האדם לסוס נמשך אלפי שנים. העדות הראשונה לקשר בין האדם לסוס נמצאה בציורי קיר בני 15,000 שנה בצרפת ובספרד. מציורים אלו ומשרידי שיני סוסים בני 6,000 שנים אשר נמצאו באוקראינה, ועליהם סימני חיכוך הדומים לאלו  הנוצרים מחיכוך הרסן של שיני למדו החוקרים שהקשר בן האדם לסוס השתנה עם השנים. הסוס שימש את האדם הן כבהמת משא בעזרתה העביר את ציודו וסחורותיו ממקום למקום, והן לעיבוד אדמתו ביעילות ובמהירות. השימוש בסוס ככלי תחבורה, איתו ניתן להגיע למרחקים ארוכים, אפשר לאדם להרחיב את תחום מחייתו וליצור קשרים חדשים עם עמים שכנים, שמגבלת המרחק הקשתה על ההגעה אליהם. בזכות תכונות מסוימות של הסוס כמו כוחו הרב ומהירותו הגבוהה, שימש הסוס גם ככלי תחבורה יעיל ביציאה לציד ולמלחמה (Potter, Evans & Nolt, 1994).

בעשרות השנים האחרונות המצב השתנה והשימוש בסוס כבהמת משא וכבהמת רכיבה כמעט ונעלם. ניתן עדיין למצוא שימושים אלו בעיקר בארצות לא מפותחות. כיום, סוסים מוחזקים על ידי האדם בעיקר לשם הנאה או כרכיבה תחרותית (צייד, פולו, מרוצי סוסים). הסוס קיבל תדמית הקשורה לכסף ולמעמד בשל העובדה שרכישת סוס, אחזקתו, והטיפול הם יקרים הרבה יותר מאחזקת כל חיית מחמד אחרת (Potter, Evans & Nolt, 1994).

את כוחו של הסוס ותנועותיו מנצלים היום גם לטובת טיפול באוכלוסיות מגוונות בשיטת רכיבה טיפולית (שליט ואבני, 1998)

רכיבה טיפולית – סקירה היסטורית:

גם השימוש ברכיבה למטרות שיקומיות-טיפוליות הוא עתיק. היוונים הקדמונים המליצו על רכיבה לשיפור המורל של חולים ונכים. מכתבים עתיקים עולה כי היפוקרטס היה הראשון שקבע כי "הקצב שברכיבה יפה לבריאות", וכלל את הרכיבה בשורת תרגילים שכינה "Exercita Universalia" (שליו, 1996). על פי Saywell  (1987), חוסר בידע רפואי לגבי מחלות ומגבלות הוא אשר אפשר לתחום הרכיבה הטיפולית להתפתח ולהתקדם במאות הקדומות. בשנת 1566 פורסם ספרו של מרקורויליס "The Art of Gymnastics", בו תיאר את השפעת מקצבי הרכיבה השונים על הרוכב. כשהיתרון המרכזי ברכיבה צוין בשיקום הבריאות הכללית של הרוכב (Conway, Mackay & Roberts, 1988).

החל מן המאה ה- 17 ידוע על שימוש אקראי שעשו ברכיבה באירופה כאמצעי שיקומי למגוון של מחלות – שחפת, שיתוק ובעיות עצביות. בכתביהם של כמה רופאים מהמאות האחרונות, אפשר למצוא עדויות לטיפולים באנשים בעזרת סוסים. ספרים אלו מתארים את השפעת הרכיבה על בריאותם הפיזית והנפשית של הרוכבים. להשפעתה של התנועה התלת ממדית של הסוס על רוכבו, ולפוטנציאל הטיפולי שבתנועה זאת, התייחס סמואל טיאדור קוולמלץ בשנת 1735. למרות זאת, מאז ועד שנות ה- 50 של המאה העשרים, נחשבה הרכיבה כפעילות לשיפור ולשמירה על הבריאות ופחות כצורת טיפול, ונושא הרכיבה הטיפולית לא פותח (דניאלי, 1999).

במחצית ה- 2 של המאה העשרים החלה להתפתח הרכיבה הטיפולית. ב- 1952, השתתפה באולימפיאדה בהלסינקי, ליז הרטל מדנמרק, שחלתה בפוליו ורותקה לכסא גלגלים. ליז הרטל, זכתה במדליית כסף לרכיבה אומנותית (דרסאג'), כשהתחרתה נגד אנשים בריאים. הישגה המרשים נתן דחיפה רבה לשיטה טיפולית זו (בר, 1992). בהשראת הצלחתה החלה קבוצה חלוצית באנגליה לבדוק את יישום ספורט הרכיבה לנכים. מאז ועד היום גברה המודעות לרכיבה הטיפולית ולתועלת הנובעת ממנה.


 
 

 

  Bookmark and Share

חוות מעלה גמלא- מרכז חווייתי וטיפולי ברמת הגולן 0584816693


עיצוב והקמה: אילתא




 
לייבסיטי - בניית אתרים